צמחי מרפא

הצמחים שקדמו לבריאת האדם, התפתחו בהתאם לסביבה. עם השנים, פיתחו
הצמחים מנגנוני הגנה מתוחכמים כנגד אורגניזמים שונים, ובכל צמח התגלמו
מרכיבים פעילים רבים, המשמשים את הצמחים בהגנה מפני פולשים ומזיקים. האדם,
למד עם הזמן לנצל ולהשתמש בצומח לא רק כמקור מזון, אלא גם כאמצעי לריפוי
תחלואים שונים.

השימוש בצמחי מרפא
השימוש בצמחי מרפא, היה הכלי הטיפולי הנפוץ והיעיל ביותר ברפואה העתיקה. ידע
עצום אודות השימוש בצמחים, הצטבר עם השנים. אף שלא כל הכתבים נשתמרו, עדיין
קיימים מספיק חיבורים וכתבים בהם אצור ידע רב, המהווה אבן דרך ברפואת הצמחים
המודרנית.
בשנים האחרונות ישנה התעוררות והתעניינות מחודשת בצמחי מרפא. בעקבות
מחקרים קליניים ומחקרי מעבדה, מצטרף יידע מודרני לידע עתיק רב ערך. צמחים
ששימשו לריפוי תחלואים לפני מאות ואלפי שנים, ומקובלים עד היום בשימוש על
ידי הרבליסטים, נחקרים מעת לעת אודות פעילותם הרפואית, בשיטות מחקר מודרניות.
המודעות לרפואת הצמחים הולכת ומתרחבת. יותר ויותר מטופלים פונים לרפואת הצמחים
ומקבלים מענה ומזור למכאובם ובריאות טובה יותר.
שימוש בצמחי מרפא מוכיח את עצמו במגוון רב של תחלואים.

טיפול
הטיפול באמצעות הצמחים דורש אבחנה והתאמה אישית, כאשר האבחנה מבוססת
על ידע ברפואה, ברפואת צמחים, ובגישות רפואיות מסורתיות.
לא מומלץ להתפתות לנגישות של צמחים על המדפים, ללא אבחנה מקצועית מתאימה.
בכדי להגיע לפעילות רפואית רצויה, יש לוודא שהצמחים מגיעים ממקור איכותי ומכילים
ריכוזים נכונים של חומר פעיל. ויותר מכך יש להזהר מטיפול עצמי ללא בקרה שכן צמחים
עלולים ליצור אינטרקציה שלילית עם תרופות, ובמצבים פיזיים ומנטלים שונים הם עשויים לגרום
לתגובה הפוכה מזו הרצויה.
לטיפול נאות יש להיוועץ עם הרבליסט קליני/מטפל המוסמך לטיפול באמצעות צמחים.
 

מאמרים

עייפות כרונית

אני מוכרח לישון.... וכך עובר לי כל היום....

תסמונת העייפות הכרונית מתבטאת בעייפות מתמשכת שאין לה הסבר ואינה חולפת לאחר שינה או מנוחה. ייתכן גם ביטוי של כאבי שרירים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, חרדה ודיכאון. לעיתים תימצא גם הגדלה של בלוטות הלימפה. התסמונת מתבטאת בתקופה רציפה הנמשכת שישה חודשים ויותר, כאשר התסמינים עשויים להופיע לסירוגין ולהיות חריפים יותר מספר חודשים וכמעט בלתי מורגשים בחודשים שלאחריהם. לרוב, התסמונת אינה נעלמת כליל והיא עלולה להתפרץ שוב לאחר הפוגה של שנים.
הגורם לתסמונת עדיין אינו ידוע ולא קיימות בדיקות מעבדה ספציפיות לאבחונה. האבחון נעשה על סמך ההתבטאות הקלינית ועל סמך שלילת מחלות אחרות העלולות לגרום לעייפות מתמשכת ותסמינים נלווים. אחת ההשערות היא כי זיהום נגיפי כלשהו מעורב בהיווצרותה, כאשר נגיפים שנחשדו כקשורים כוללים את האפשטיין בר (EBV) וציטומגלווירוס (CMV). בהקשר זה יש לציין כי רוב האנשים עם תסמיני המחלה נושאים נוגדנים לאחד מהנגיפים, אך הקשר בין התסמינים לנגיפים לא הוכח מדעית; לחלק מהנשאים ישנם תסמינים מובהקים, בעוד שאחרים לא יתלוננו על דבר. ייתכן כי בשל עובדה זו סוברים חלק מהחוקרים שאותם נשאים המציגים מופע קליני סובלים למעשה מכשל חיסוני ומרגישות יתר לחשיפה לפתוגנים מעוררי מחלה כדוגמת הנגיפים הנזכרים.
אולי ההתקדמות המשמעותית ביותר ביחס לתופעה היא ההכרה של עולם הרפואה בעצם קיומה. עד לפני זמן לא רב התייחס הממסד הרפואי לתלונות החולים בביטול וסבר כי מדובר ב "מצבים פסיכו-סומאטיים". כיום היחס למצבי דחק רגשיים השתנה ומקובל ליחס חשיבות  להשפעת הדחק על התפקודים הגופניים, ולא בלתי שכיח הדבר לשמוע רופא הממליץ למטופל לנסות ולהפחית את המתח והלחץ. אופיים של התסמינים הנזכרים עלול לגרום לדכדוך, חוסר אונים וחרדה. פוטנציאל התסכול של הלוקה בתסמונת גבוה והוא נוטה להיכנס ל "מעגל קסמים" ולחוויה של 'אין מוצא'. חוסר מודעות מצידו וחוסר הבנה ותמיכה של הסביבה, עלולים אף להאריך הסבל ולהעמיק את התסכול. מכאן קצרה הדרך להחרפת תסמינים נפשיים; למשל, החרפה מדיכאון זמני קל לדיכאון עמוק וכרוני.
ההכרה בעצם קיומה של התופעה, אף כי אין די ממצאים ביחס לסיבותיה, הינה הישג משמעותי ביותר עבור החולים, שכן אין הם נדרשים יותר להרגיש שלא בנוח או לשאת בושה וצורך להוכיח כי הם אכן חולים.
דרכי טיפול
פעילות גופנית
פעילות גופנית מתונה נמצאה כחיונית ביותר להתאוששות מהתסמינים השונים, עם זאת יעילותה תלויה באופי התסמינים. הרעיון המרכזי כאן הוא העובדה שפעילות זו משפיעה על רמות של מוליכים עצביים במוח דוגמת נוראדרנלין וסרוטונין. 
טיפול צמחי (פיטותרפיה)
צמחים שונים נמצאו כיעילים לטיפול בתסמינים והם משפרים באופן משמעותי את איכות החיים והסבל הנגרם ללוקים בתסמונת.
בטרם אפרט את אפשרויות הטיפול הצמחי, אבקש להביא סיפור קצר הלקוח מעבודתי הקלינית:
אם לילד כבן 12 הגיעה לייעוץ והכוונה ביחס לבנה הסובל מחסר קל בברזל, חולשה ועייפות, קשיים בלתי סבירים לקום בבקר לבית הספר, מצב רוח רע והפרעות ריכוז. הילד עבר בדיקות דם כלליות וביקר אצל רופא אשר המליץ על תוסף תקופתי של ברזל ושיפור התזונה. במהלך התשאול, ועל פי סיפור המקרה, הבנתי כי לא סביר להניח שבשל חוסר קל בברזל הילד יבטא סימני עייפות כה חמורים. הצעתי לאם המודאגת לגשת שוב אל רופא הילדים ולבקש בדיקה לנוגדני EBVו-CMV. התוצאות לא אחרו להגיע; אכן נמצא שהילד מתמודד בזמן אמת עם נגיף ה- EBVובנוסף הראו הבדיקות כי נחשף בעבר גם לנגיף ה- CMV. האם לא ידעה את נפשה. מציאת הסיבה לעייפות הבלתי מוסברת שיחררה אותה מהמועקה והתסכול שהיו מנת חלקה בהתמודדות עם הילד שהתנהלותו השתנתה לאחרונה באופן דרמטי והקימה בבוקר ללימודים הפכה עבורו למטלה בלתי אפשרית. היא הוסיפה וסיפרה על אי השקט ועל התסכול הגדול מהשאלות שהתרוצצו במוחה; האם הילד שלה פשוט עצלן ומתרץ זאת בעייפות? האם היא אשמה כי היא אימא גרועה וחלשה כל כך? היא העידה כי לעיתים הזדהתה עימו ונתנה לו להמשיך לישון, אך לא הייתה בטוחה שהיא עושה את המעשה הנכון.
חשוב היה לי להביא את הסיפור הזה, משום שאני סבורה כי יש עוד רבים שאינם מאובחנים ומשום שהתפנית שחלה בעקבות גילוי הסיבות לעייפות ושאר התסמינים של הילד הייתה גדולה. יחסה של האם אל הילד, וגם יחס הסביבה, השתנו מחוסר הערכה וחוסר אונים לתמיכה ועידוד, דבר אשר הינו חיוני לתהליך ההחלמה ולהצלחת הטיפול.
שיקולים קליניים ואסטרטגיות טיפוליות:
הנחת היסוד הטיפולית היא כי מדובר בכשל חיסוני אפשרי ו/או נוכחות כרונית של הגורם הנגיפי המזהם, בליווי תסמינים של עייפות וחולשה, כאבים נודדים, חרדה ודיכאון וכדומה.
ניתן להתאים טיפול צמחי דו-שלבי:
א. לשלב האקוטי, כאשר יש ביטויים של חום והגדלה של בלוטות הלימפה: צמחים נוגדי זיהום, מעוררי חיסון אנטי ויראליים חזקים ומנקזים לימפטיים.
ב. לשלב הכרוני, לתמיכה ושיקום: צמחים מעוררי חיסון אנטי ויראליים מתונים, בשילוב אדפטוגנים בהתאם לאופי ומצב המטופל.
צמחים  תומכי כבד רלוונטי בשני השלבים. לשפר את תפקוד הכבד / לנקות הצטברות של פסולת מטבולית.
דוגמאות לצמחים נבחרים
צמחים מעוררי חיסון אנטי ויראליים בעלי עוצמת פעילות בינונית עד גבוהה המתאימים בעיקר לשלב האקוטי ולעיתים גם לשלב הכרוני:
 Echinacea spp                        מיני אכינצאה
Andrographis paniculatae     אנדרוגרפיס
Tabebuia impetiginosa          טבבויה / לפאשו
Uncaria tomentosa                 ציפורני חתול /אונו דה גאטו

צמחים אדפטוגניים משפעלי חיסון ותומכים, המתאימים בעיקר לשלב הכרוני:
Astragalus membranaceus       אסטראגלוס
Eleutherococcus senticosus     ג'ינסנג סיבירי
Ganoderma lucidum                   פטריית ריישי
Withania somnifera                     וויתניה משכרת

 
  אחרית דבר
ניכר כי לצמחים האדפטוגנים השפעה חיובית על הסובלים ממחלת העייפות הכרונית (CFS).
המונח אדפטוגן משמעו חומר או צמח המשפר הסתגלות ויכולת התמודדות במצבי דחק ולחץ בחיים,
אם במצבי חולי פיזי כרוני או כתוצאה מתאונה ואירוע טראומטי או במצבים מנטאליים קשים דוגמת פרידה ואובדן.
אצל ספורטאים, מהצד השני, האדפטוגן משפר את העצימות ויכולות הסיבולת.
כשם שפעילות גופנית לצורך החלמה צריכה להיעשות בהדרגה ובמתינות על מנת שלא לגרום לשחיקה, כך גם בשילוב
הטיפולי של האדפטוגנים יש לנהוג זהירות ולהתאימם בקפידה למצב בו שרוי החולה ברגע נתון, כמו גם לטיפוס הבסיסי שלו.
 
מנופאוזה

מנופאוזה –תסמונת גיל המעבר
מנופאוזה היא תהליך ביולוגי טבעי המבשר את סוף תקופת הפוריות. למרבה הצער, תקופה זו מלווה אצל רבות מהנשים בהופעת סימפטומים לא נעימים.
לאור הסיכונים הרבים בטיפול ההורמונאלי, כדאי להכיר דרכים נוספות, טובות ויעילות לטיפול ותחזוקה של הגוף בתקופת גיל המעבר
.
אחת התופעות מהן חוששות נשים רבות לקראת גיל המעבר, היא תופעת גלי החום וההזעות הספונטניות המתלוות אליה. אף שבדרך כלל התופעה נפוצה יותר בשעות אחה"צ והערב, היא  עלולה להופיע ללא התרעה מוקדמת גם בשעות היום. לתפוס אותך בעיצומה של  ישיבת צוות בעבודה, ולגרום למבוכה, או במהלך שנת ישרים ולהפוך את הלילה לסיוט.
מודעות היא דרך יעילה ביותר להתמודד עם תופעות פיזיולוגיות אלו. ראשית על האישה להבין  את השינויים המתרחשים בגופה על מנת שתוכל לקבלם כתהליך טבעי נורמאלי שמתרחש אצל כל בנות מינה. כיום כאשר תוחלת החיים עולה וגיל 50 נחשב לתחילת אמצע החיים ונשים בשנות השישים  אינן ספונות בביתן כשמסרגות בידיהן וכדור צמר מתגלגל לרגליהן, אלא מנהלות חיים מלאים וחלקן אף נמצאות בשיא השגשוג, יש יותר  צורך ויותר דרישה במתן מענה טיפולי לסבל הנובע מן התסמינים המתלווים לתקופה ולשיפור איכות החיים שאחריה.  הגברת המודעות העצמית, תחזוקה והקפדה על אורח חיים בריא עם תחילת תהליך המנופאוזה ואחריה, תמנע הידרדרות במצב הפיזיולוגי של הגוף ותאפשר עוד שנים רבות של תפקוד בבריאות תקינה.
מהי מנופאוזה
מנופאוזה היא תהליך ביולוגי טבעי המבשר את סוף תקופת הפוריות, תוך כדי הפסקה הדרגתית של  הדימום החודשי ועד לסיומו המוחלט של המחזור. כחלק מתהליך טבעי, תפקוד השחלות הולך ופוחת, במהלכו מאבדות השחלות את היכולת לבייץ ואת היכולת לייצר באופן מתואם את ההורמונים החיוניים למחזור תקין. הייצור יורד באופן לא סדיר תוך תנודות קיצוניות, עד להפסקה מוחלטת של ייצור ההורמונים פרוגסטרון, אסטרדיול ואסטריול.
לרוב מופיעה המנופאוזה  בין הגילאים 45-55 , כאשר היא מופיעה בין הגילאים 40-45 היא נחשבת למוקדמת ובין הגילאים 55-60 למאוחרת.
הסיבה להופעתה המוקדמת יכולה לנבוע כתוצאה ממחלות אוטואימוניות, הפרעות בבלוטת התריס, סכרת, עישון,  או בעקבות כריתת שחלות ולעיתים כריתת רחם ללא השחלות.
המעבר לתקופת סוף הפוריות מלווה אצל רבות מהנשים בהופעת סימפטומים לא נעימים המשפיעים  על איכות החיים. התופעות סביב תהליך זה קשורות בעיקר לירידה ברמת האסטרוגנים או לתנודות חדות ברמתם. הן משתנות מאישה לרעותה וכוללות אי סדירות בהופעת הווסת, מבחינת מרווחים בין דימום אחד למשנהו, משך הדימום ועוצמתו, יובש בנרתיק, נטייה לפטרת, ירידה בצפיפות העצם, כאבי פרקים ושרירים, תכיפות במתן שתן בגלל החלשות של שרירי רצפת האגן, בריחת שתן ונטייה לזיהומים, דפיקות לב ונדודי שינה. התנודות והטלטלה בתקופה זו עלולות לגרום לשינויים מנטאליים כגון- הפרעות ריכוז וזיכרון, אי שקט, מצבי רוח, עצבנות, חרדה ולעיתים דיכאון.
על פי החשיבה הסינית המסורתית תקופת המנופאוזה מוסברת כמצב של חוסר YINבכליות כאשר הביטוי לכך יהיה עודף YUNG  מדומה שגורם לתופעות של חום קיצוני, הזעות, אי שקט ואינסומניה. ה-YINהוא החומר וכאשר הוא חסר, היאנג שהוא הרוח והכוח המניע מנסה ל"השלים" אותו ונכנס לעודף מדומה. הביטוי וה"שליטה" של היאנג בגוף מחמיר את חוסר האיזון של האנרגיה הזורמת בגוף. הטיפול על פי חשיבה זו יהיה חיזוק והזנה שלYIN  הכליות, ע"י העלאת היין נגרום לחזרה ולאיזון בין הכוחות.
במערבית נסביר זאת כך: יש שתי מערכות וויסות מרכזיות בגוף-  מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית, שתי המערכות קשורות זו בזו ברמה תפקודית יומיומית ויוצרות איזון ע"י תיאום ביניהן. בשפה רפואית איזון זה נקרא 'הומיאוסטזה'. כאשר יש תנודות קיצוניות בגוף כגון אלו המתרחשות בתהליך המנופאוזה, האיזון (ההומיאוסטזה) מופר וגורם לסבל רב.
טיפול
הטיפול המוצע ע"י הרפואה הקונבנציונאלית הינו טיפול הורמונאלי חלופי המסופק לגוף ע"י לקיחה מלאכותית של  הורמון האסטרוטגן או שילוב שלו עם פרוגסטרון.
יתרונות הטיפול - הקלה בתסמינים, מניעת אוסטיאופורוזיס והקטנת שכיחות סרטן המעי הגס.
הסיכונים - הטיפול בהורמונים עלול לגרום לעליה בשכיחות התקפי לב, אירועים מוחיים, קרישיות יתר ותסחיפים בריאות, עלייה בלחץ הדם, דמנציה וכן סיכון להחמרה במחלה קיימת של תפקודי כבד ומרה.
לאור הסיכונים הרבים בטיפול ההורמונאלי,  כדאי לדעת שישנן דרכים נוספות, טובות ויעילות לטיפול ותחזוקה של הגוף בתקופת גיל המעבר. צמחי המרפא לצורך העניין, נותנים לאישה מענה מופלא וידידותי תוך שהם מאפשרים מרחב טיפולי, במידה וישנה מעורבות של מחלות רקע נוספות, כדוגמת יתר לחץ דם, כולסטרול, עצירות כרונית ועוד.
פעולת הצמחים לטיפול במנופאוזה מתמקדת בעיקר- בהרגעה, קירור, הזנה ואיזון התהליך ההורמונאלי, הצמחים ממתנים את התנודות ברמת ההורמונים ויוצרים הדרגתיות ויציבות, כזו שמאפשרת לגוף להסתגל לשינויים המתחוללים בו .
כללית, לצמחים עם יכולת פעולה דומה, יש אנרגיה וטעמים שונים זה מזה. למטפל תהיה התייחסות לשינויים בתכונות, בטעם ובאנרגיה של הצמח בתהליך בחירה והתאמת פורמולה למטופל.  הכרת תכונתם הייחודית של הצמחים, מעבר למידע היבש על הרכבם הפיטוכימי, מקנה למטפל יכולת ליצור הרמוניה בין הצמחים לטמפרמנט ולאנרגיה של המטופל.
חלק מהצמחים מכילים איזופלבונים  שהם חומרים בעלי פעילות כמו אסטרוגנית ופועלים כפיטואסטרוגנים.
הצמחים המובילים לטיפול במנופאוזה
קוהוש שחור, אנאמרנה, מרווה סינית, דיוסקוראה, לאונורוס וויטקס.
טיפול בצמחים דורש ידע ברפואה וברפואת צמחים, אבחנה והתאמה אישית.
לא מומלץ להתפתות לנגישות של צמחים על המדפים ללא אבחנה והתאמה.
הרגלי תזונה ופעילות גופנית
לתזונה משמעות רבה להשגת איכות חיים. זה נכון לגבי כל אדם, במצב בריאותי תקין או חולי.  לפעילות גופנית מתונה יש משמעות וערך מוסף לנשים בגיל המעבר ובגיל השלישי. בנוסף לעובדה שפעילות זו מעוררת חיים, יוצרת משוב חיובי של האדרנל ומשחררת אנדורפינים( אנדורפין הוא חומר מרגיע עצבי ומפחית כאב) היא מקטינה את הסיכונים להידלדלות העצם ולאוסטיאופורוזיס.
המלצות כלליות בתזונה:
תזונה מלאה מסודרת, לא מוקצנת. מאוזנת ועשירה בסיבים, ויטמינים ומינרלים. צריכה של  ירקות ופירות, איזון בין אכילה של חלבון מן החי לחלבון מן הצומח.  מומלצים מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים כגון טופו, קטניות כגון עדשים ושעועית לבנה. הקטנית מכילה שפע של סיבים, ויטמיני B, סידן  ומינרלים אחרים. הסידן במזון יתקבל מהקטניות, הזרעים והאגוזים וממוצרים  נוספים כגון טחינה, שזמינות הסידן שלהם הוכחה כגבוהה ביותר.
חשוב מאוד לעשות התאמה של התזונה על מנת שזו תהיה נכונה לאדם הפרטי. משום שלא כל מוצר שמוגדר כבריא הוא בריא עבורי.
 

 


   

מחלות מעיים דלקתיות    IBD
קרוהן וקוליטיס הן מחלות כרוניות מרכזיות בקבוצת מחלות המעיים הדלקתיות.הסיבות למחלות אלו
אינן ברורות דיין. ייתכן קשר תורשתי, אוטואימוני או סביבתי.


קרוהן Crohnws disease

המחלה פוגעת בדופן המעיים היא יכולה להופיע בכל חלק של דרכי העיכול, מהפה ועד לפי
הטבעת, עם אפיוני דלקת באזורים מוגדרים של המעי וביניהם אזורים של רירית תקינה.
האזורים השכיחים, בסוף המעי הדק (ileum ) ובמעי הגס. בשנים האחרונות שכיחות המחלה הולכת ועולה.
המחלה שכיחה בארצות המערב כאשר אצל יהודים אשכנזים, יש סיכון מוגבר.
הסיבה למחלה אינה וודאית אך מחקרים מצביעים על קשר למחלות
אוטואימוניות, להיסטוריה רפואית במשפחה, לגורמי זיהום ולגורמים תזונתיים.
במקרים רבים ניתן לקשר את התפרצותה למצבי דחק (סטרס) מתמשכים או כתגובה לאירוע טראומתי.
התסמינים - כאבי בטן עוויתיים, שלשול, עצירות, גזים, הצטלקויות, אפטות, גירוי באזור פי הטבעת, ירידה במשקל,
תת ספיגה, והפרעות גדילה בילדים.

סיבוכים- חסימות מעיים, פיסטולות, מורסות, הגדלת הסיכון לסרטן במעי הגס. לעיתים מעורבים איברים נוספים בגוף.
כגון פריחות בעור, דלקת מפרקים, דלקות עיניים אבנים בדרכי המרה. מחלת קרוהן שמערבת בצורה ניכרת את המעי
הדק תגרום להפרעות ספיגה של חלבון, אלקטרוליטים וויטמינים כגון: סידן, מגנזיום, אבץ וויטמין B12 ו ויטמין B3
ויטמין A וויטמין B

דלקת כיבית של המעי הגס - קוליטיס Ulcerative colitis
דלקת כיבית של המעי הגס מאופיינת בנגעים כיביים מודלקים בשכבה הרירית של המעי, הנגעים מתחילים בד"כ
מהחלחולת, או מהמעי הגס העקול ומתפשטים לאורך המעי הגס כולו או לחלקו. גם כאן לא ידועה הסיבה.
גורמי סיכון אפשריים יכולים להיות, קשר משפחתי, תגובות חיסוניות, פעילות מעיים עודפת, או מצבי דחק כטריגר
להתפרצותה.
התסמינים המאפיינים: שלשול דמי, כאבי בטן עוויתיים, חום.
סיבוכים: אנמיה מחוסר ברזל כתוצאה מדימום. כאשר המחלה נמשכת מעל 10 שנים ומערבת את רוב המעי הגס,
קיים סיכון גבוה יותר ביחס לאוכלוסיה בריאה, לחלות בסרטן המעי הגס. בקוליטיס קיימת אפשרות לפתח פגיעות
באיברים אחרים בגוף כמו אלו שצוינו בקרוהן.

טיפול קונבנציונאלי
הטיפול התרופתי מבוסס על שליטה בתהליך הדלקתי ומבוסס על הדרגתיות ונבחן על פי תגובה לתרופה.
בד"כ המטופל מגיב על פי חומרת המחלה והתסמינים. התרופות הראשונות שניתנות נקראות אמינוסליצלטים
אם הן לא עוזרות מוסיפים קורטיקוסטרואידים או תרופות מדכאות חיסון. כאשר מופיע זיהום ינתן טיפול אנטיביוטי
בעיקר ב UC

הטיפול הנטורופתי
הטיפול הנטורופתי במחלות מעיים דלקתיות מחזק את החולה ומגדיל את יכולות הריפוי והשליטה שלו במחלה.
הרפואה הטבעית מקנה לחולה כלים לשלוט במחלה ומאפייניה, כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל כל חולה
באופן אינדבידואלי. הטיפול מועיל ומביא לשיפור עצום באיכות החיים, ומתבצע על ידי שילוב של תזונה
וצמחי מרפא.
לצמחי המרפא תפקיד רב ערך. הטיפול בצמחים מסייע לאיחוי רקמות, לדעיכה של הדלקת, להורדת המתח ולזמני
רגיעה ארוכים ומאפשר בהדרגה גמילה או הפחתה משמעותית במינון התרופות על ידי הרופא המטפל.

תזונה
תזונה מושכלת היא מפתח לאיכות חיים אצל אנשים בריאים והכרחית במובהק אצל אנשים שנחשפים לחולי.
אני נוהגת לעיתים לומר לחבריי "תכניסו את האינטלגנציה שלכם לתזונה.. תעלו מודעות וכך תהיו במיטבכם".
בדרך כלל האמירה נשארת בגדר המלצה. בהיבט מקצועי, זה משפט לוקסוס שאני יכולה לומר לאנשים
שבריאותם היטיבה עימם. אצל אנשים שנחשפים למחלות שונות ובמיוחד למחלות דלקתיות של המעיים,
תזונה מותאמת היא הכרח המציאות. ללא התאמה של התזונה קשה להשיג החלמה. התאמה תזונתית
משמשת פונקציה בתהליך הריפוי וההחלמה.

עקרונות כלליים בתזונה ל-IBD
התזונה מותאמת לשני שלבים, עם עקרונות בסיסים משותפים.
א.תזונה לשלב בו המחלה סוערת.
ב. תזונה לשלב הכרוני – כאשר המחלה אינה פעילה.

עקרונות בסיסיים בשני השלבים של המחלה

להימנע מצריכת מזונות מעוררי דלקת כגון: בשר, נקניקים, חלב ומוצרי חלב, שומן רווי ושמנים מזוקקים.
להימנע ממוצרים אלרגניים וממוצרים מעוררי ליחה כגון: חלב, בוטנים, תירס, תפוזים, קלמנטינות.
להימנע מצריכה של ירקות סולניים, קפאין, אלכוהול וממשקאות מותססים.
להימנע ממזון תעשייתי ולצרוך מזונות איכות. מזון ביתי טרי.

תזונה בזמן התקף כאשר המחלה סוערת
מזונות ללא סיבים תזונתיים. מכיוון שהסיבים התזונתיים מגרים את דפנות המעי.
דוגמאות למזונות מומלצים
ירקות מאודים כגון:  דלורית, גזר, קישואים, כרישה, בצל,
אורז בסמטי לבן, לחם לבן- רצוי קלוי
תפוח עץ מקולף ומבושל קלות במעט מים . מעט שמן זית, דבש, מולסה.
להשתדל לאכול ארוחות קטנות בכל שעתיים - שלוש שעות.

תזונה בזמני רגיעה כאשר המחלה לא פעילה
פחמימות מורכבות המכילות סיבים תזונתיים עדינים. כגון: אורז בסמטי לבן  קינואה  לאחר השרייה.
לאכול מוצרים שמכילים אשלגן כגון: ערמונים, משמש מיובש אורגני, ארטישוק, סלרי, אבוקדו, דלעת, גזר,
שקדים טריים ללא קליפה.
חלבון צמחי כגון:  עדשים מונבטים. טופו, פול ירוק טרי ומבושל,
ירקות ירוקים אורגנים  כגון:  עלי מנגולד, פטרוזילה, חסה אמריקאית.
מידי פעם מיצים בכמות של חצי כוס- מיץ גזר+סלרי+סלק אדום+ קמצוץ ג'ינג'ר טרי. מיץ עשב שעורה או מיץ עשב חיטה.
מומלץ בכל שלב
להקפיד לאכול תזונה חמימה וטריה: מרקים, ירקות מאודים/ מבושלים,
תבשילים שונים. להימנע ממזונות קרים ולחים.
 

תוספים
בגלל הפגיעה בריריות, יציאות רבות(שלשולים) ושימוש בתרופות קיים מחסור תזונתי יש צורך בתגבור ע"י
תוספים. החסרים הנפוצים: סידן, אבץ, מגנזיום, ויטמיני B– בעיקר B12 3, ויטמין D וברזל.
ויטמין D– מחקרים מצאו כי חסר בויטמין נפוץ במחלות מעיים וכי הימצאות הויטמין חשובה לתקינות המערכת.
לפיכך מומלץ לבדוק את הערכים ולהשלים בהתאם.
פרוביוטיקה- בשלב הכרוני כאשר המחלה אינה פעילה מומלצת לקיחה של פרוביוטיקה לסירוגין בכדי לשקם את פלורת המעיים.
אין לקחת תוספים ללא ייעוץ הכוונה ומעקב.

טיפול בצמחי מרפא
בבחירת צמחים נעשים שיקולים אינדבידואלים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות, על פי הרקע הרפואי ועל פי
מאפייני ה"טיפוס" השונים של כל מטופל. בד"כ קיימים מספר צמחים מכוונים לפתולוגיה זו או אחרת,
שלהם פעילות תרפויטית דומה, אלא שהם שונים במספר מאפיינים, כגון טמפרטורה, טעם ואנרגיה. בנוסף, צמחים
פועלים באופן מערכתי.
השוני בהתאמת הצמחים נובע לא רק בשל הבדלים פיטוכימים אלא גם בשל הבדלי "מזג", שפירושו, המאפיינים
הייחודיים והאינדבידואלים של הטופל. במושגים של "רפואה מסורתית" מאפיינים אלו נקראים מאפייני "טיפוס"
אפשר לומר שזו מקבילה למושג המערבי "טמפרמנט". יצירת הרמוניה בין הצמחים לטמפרמנט של המטופל חשובה
להצלחת הטיפול.

גם הטיפול בצמחי מרפא נעשה בשלבים. טיפול לשלב בו המחלה סוערת. וטיפול לשלב שבו יש נסיגה והמחלה אינה פעילה.
הטיפול כולל שילוב של צמחים נוגדי זיהום ונוגדי דלקת, צמחים מייבשי לחות, מאזני חיסון, צמחים עם תכונות צימות,
משקמי ריריות, מרגיעים וצמחים אדפטוגנים. המונח אדפטוגן משמעו שיפור העמידות ויכולת ההסתגלות.
לצמחים אדפטוגנים השפעה על האדרנל. הם משפרים את התגובה למצבי דחק מתמשכים.
מצבי דחק ממושכים מתישים את בלוטת האדרנל.השחיקה גורמת לירידה באיזון החיסוני להחלשה התנגודת בגוף,
וחשיפה גבוהה יותר מזהמים שונים, המובילים לתהליכי דלקת כרונית בגוף . פעילותם של הצמחים האדפטוגנים
מחזקת ברובד הפיזי וברובד המנטאלי. השפעתם תומכת ומאזנת.
במחלות IBD לרוב קיימת מעורבות של מצבי סטרס. לפיכך שילוב של צמח אדפטוגן הכרחי ובר תועלת.

דוגמאות לצמחים
מקבוצת נוגדי זיהום ונוגדי דלקת ומשקמי רקמות:
Boswellia (לבונה) Commiphora Molmol(מור)

דוגמאות לצמחים אדפטוגנים
Ganoderma lucidu (פטריית ריישי). Schisandra ,Withania r

צמחים מרגיעים ונוגדי חרדה לדוגמא:
ולריאן Valerian .
הצמח מזין ומחזק את מערכת העצבים, מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאב,
נוגד עווית ונוגד חרדה. ולריאן מותווה למצבים של אי שקט, חרדה, סטרס ולכאבים עוויתיים של המעיים.

חליטות צמחים
חליטות צמחים כחלק משלים בטיפול הצמחי. בעיקר בכדי לסייע להרגעת המעיים.
לדוגמא: פיליפנדולה, קמומיל, ומנטה פיפריטה.
פיליפנדולה Filipendula - צמח עדין, סותר חומצה, מקובל כחליטה לטיפול בצרבות, כיב קיבה ריפלוקס ושלשול אקוטי. לצמח תכונות מצמתות
הנובעות מתכולת הטאנינים שבו.

הערה
אין במאמרים המתפרסמים כאן משום המלצה רפואית. על מנת לקבל טיפול בצמחים יש לפנות הרבליסט קליני המומחה שעבר הכשרה נאותה.
  כשם שאיננו נוהגים לקחת תרופות על דעת עצמנו וללא מרשם רופא, כך יש לנהוג גם לגבי צמחי מרפא ותוספים, ולא מומלץ להתפתות לנגישות שלהם על המדפים.